הייתי במוזיאון העיצוב בציריך, אחרי כמעט שלושה חודשים שאני גרה בעיר הזו. אני לומדת וחוקרת את התרבות השווצרית מרחוק, דרך נסיעה ברכבת, בחשמלית, דרך קניות בסופר, לשלוח חבילה לאחייניות שלי בקנדה, דרך הליכה ברחוב, בהתמצאות בתחנה המרכזית, קניית בגדים בזארה ושימוש בספרייה המרכזית.
אחרי ביקור במוזיאון, שהגיע אחרי מחקר די מעמיק בכל הקשור בעיצוב שווצרי, ובעיקר עיצוב גרפי שווצרי, אי אפשר שלא לראות את ההשפעות בין חברה לעיצוב ובין עיצוב ולחברה.
התרבות השווצרית מבוססת על עקרונות מאוד ברורים, שמתווים דרך חיים מאוד חד משמעית, שאולי לפעמים קשה להבין אותה או קשה להסתגל אליה, במיוחד אם את מגיעה מתרבות כל כך שונה (כמעט הייתי אומרת, ״פראית״, לעומתה) אבל ברגע שהעקרונות האלה מחלחלים, הם משרים איזשהי נינוחות שקשה להפרד ממנה.
סדר ואירגון, כבוד למרחב, פשוטות ונוחות. אלה הדברים שמובילים את השווצרים – והם כולם מושרשים היטב בעיצוב השווצרי האייקוני שתחילתו בשנות ה-50 של המאה הקודמת בתנועה שנקראה International typographic Style אשר התבססה בגרמניה, רוסיה והולנד והכתה שורשים משמעותיים בשוויץ והפכה ל- Swiss Style.
ה-Swiss Style הוא חלק מתנועה פילוסופית רחבה שנקראת ׳מודרניזם׳ – תנועה שהשפיעה עמוקות על המאה ה-20 והשפעותיה ניכרות עד היום, ניתן לראות סימנים ועקבות מודרניסטים כמעט בכל חלקי התרבות שלנו – ספרות, שירה, מוזיקה, אמנות פלסטית, עיצוב, ארכיטקטורה, אופנה ועוד. אבל מה זה בעצם ה׳מודרניזם׳ הזה?
מודרניזם הוא מושג רחב והוא משתנה מדיסציפלינה לדיסציפלינה – אבל בגדול אפשר להסכים כי המודרניזם שואף להגיע למהותם של הדברים, לגרעין הפנימי הכי טהור של הדברים בעולם, של כל הדברים בעולם. לכן אלמנטים חזותיים שמזוהים עם מודרניזם מאופיינים עם הפשטה של אלמנטים ״מיותרים״, קישוטיים, כאלה שלא מייצגים את המהות האמיתית של הדבר.
רק מהמושג ׳מודרניזם׳ אפשר לראות כמה מהעקרונות של החברה השווצרית, אבל כדי להסביר את הכל טוב יותר, אני אנסה לפשט את עקרונות העיצוב הגרפי השווצרי לאלמנטים מוכרים מעולם העיצוב ודרכם נראה כיצד החברה והעיצוב – אחד הם.
גריד:
מה זה בעצם גריד? הגריד בעיצוב הגרפי הוא מבנה קווי של קווים אורכיים, רוחביים או עגולים שחוצים זה את זה על גבי הפורמט, כך נוצר מבנה סימטרי שמאפשר להניח אלמנטים גרפים (כמו אותיות, צורות או שטחי צבע) באופן מאוזן יותר ומדוייק יותר. הגריד בנוי בדרך כלל באופן כזה שמחלק באופן שווה את הפורמט ל״טורים״ ול״מרווח בין טורים״, כך שנוצרת הרמוניה בין המיקום של האלמנטים הגרפיים ובין הריווח ביניהם.
אבל לא רק בפורמטים גרפיים יש גריד, הגריד שואב השראה ממקורות אורגניים – הטבע וגוף האדם. הגריד הנפוץ והחשוב ביותר, זה שמהווה הרמוניה וסימטריה מושלמים נקרא ״חתך הזהב״.
ניתן לראות את ״חתך הזהב״ כמעט בכל מקום בטבע – קונכיות, עלים, פרחים ועוד. הוא מבוסס על חלוקה מתמטית ביחס של 1.61803398875, כלומר, כל אלמנט זהה לאלמנט הקודם ביחס זה. זה מדהים איך היחס הזה נמצא כמעט בכל מקום שנסתכל עליו בטבע.
ב-Swiss Style, הגריד הוא חלק מהעיצוב, הוא אינו נסתר מהעבודה הגרפית, אלא ממש משמש כאלמנט גרפי נוסף. שימוש כזה בגריד, מביא לשימוש בצורות ואלמנטים סימטרים יותר, ללא ״קישוטים מיותר״ שמרחיקים אותנו מהמהות של הצורה.
הגריד – שבעצם משמש לסדר ואירגון של האלמנטים הגרפיים על גבי הפורמט, ב-Swiss Style הוא כמעט מקודש, הוא האלמט הגרפי הראשון שנשים לב אליו והוא זה שמוביל את הדרך שלנו בפורמט. החברה השווצרית מאוד אוהבת את הסדר והארגון, החשמליות מגיעות בדיוק בזמן, השעונים מדייקים, כל אחת וכל אחד יודע באיזה צד של המדרגות הנעות לעמוד או ללכת ותמיד מי שמבקשת או מבקש להכנס לרכבת תחכה למי שמבקשת או מבקש לצאת.
ריווח:
ב-Swiss Style, חלל הוא אחד מהעקרונות החשובים, כבר אין צורך למלא את כל הדף עד לאפס מקום, אלא להיפך – החלל שבין אלמנטים הוא חלק מהעיצוב עצמו. קו מחשבה כזה יכול לבוא לידי ביטוי גם בחלל של הפורמט השלם – גיליון הנייר של הפוסטר לדוגמה, אבל גם בחלל שבין האותיות בריווח שבתוך המילה, או בין מילים או בין שורות, אבל גם בחלל שבתוך האות.
ריווח הוא קונספט, לא מקרה, בטח שלא ב- Swiss Style. אבל ריווח הוא גם קונספט בחברה השווצרית, המרחב הציבורי הוא נחלת הכלל ולכן יש להתייחס אליו בכבוד הראוי. גם אם החשמלית מלאה עד אפס מקום, לעולם לא תרגישי יד לא במקום או לעולם לא תרגיש גוף שנצמד אליך. לא תלך ברחוב ומישהו יתקל בך באגרסיביות (ואם זה יקרה הוא יתנצל מעומק ליבו על חוסר תשומת הלב). בספרייה המרכזית יהיה שקט מוחלט כי זה חלל משותף. הטבע המשוגע של שוויץ תמיד נקי ואין בו אף לא פח אחד, מעולם לא ראיתי זיכרון לבני אדם בטבע.
היחס למרחבים בין בני אדם ובין האדם לטבע הוא יחס של כבוד שלכל אחת ואחד מגיעה הזכות להיות במרחב ללא הפרעה, ועל אחת כמה וכמה הטבע של שוויץ – בני האדם לא יכולים לגזול מהמרחבים את הזכות להתקיים ללא הפרעה.
צבע:
ככל שיהיו לנו יותר צבעים, כך יהיו לנו יותר מידע, וככל שיהיה לנו יותר מידע יהיה לנו קשה יותר להשאר עם המהות של הדבר שאנחנו צופות וצופים בו. לכן, ב-Swiss Style יש רדוקציה של סקאלת הצבעים, הצבע לא שם כי הוא יפה, או כי זה מה שהעין רואה כשהיא מביטה מהחלון, אלא – הצבע משרת את המסר. אם אין צורך בצבע מסויים, הוא לא יהיה שם, בגלל זה אנחנו נראה שימוש בסקאלת צבעים מתונה, מצומצמת ובסיסית.
ובדיוק באותו האופן, גם החברה השווצרית, בפשטות בה דברים עובדים בה נראה שהיא כמעט ולא מתאמצת שהכל יראה ויהיה נוח, מסודר ושימושי. נוח להגיע כמעט לכל מקום בשוויץ כי מערכת הרכבות כאן כל כך נוחה, מסודרת ושימושית שכמעט ואין צורך להחזיק במכוניות (ואגב זו מדיניות ששוויץ חותרת אליה באופן אקטיבי – יותר רכבות (חשמליות כמובן) פחות מכוניות על הכבישים), אפשר להגיע לכל מקום בציריך בלי צורך ברכב בגלל החשמליות המדוייקות והיעילות, אפשר לקנות את כל מה שמשק הבית צריך במקום אחד – מיגרוס – שהוא בעצם קואופרטיב שיותר מחצי מנשים וגברים שווצרים הם/ן בעלות ובעלי זכויות.
הלבטיקה - תמצית העיצוב השווצרי
יש הרבה דוגמאות לעיצוב שווצרי מעולה, הקולפן שיש לכולנו במטבח, או האולר השווצרי האדום שכולנו מכירות ומכירים, אבל תמצית העיצוב השווצרי, לטעמי, הוא בגופן Helvetica. הוא אולי לא המוכר ביותר או הנפוץ ביותר, לפחות לא במודע, אבל הגופן הזה שינה את פני החברה המודרנית במאה ה-20. הלבטיקה קיבל את שמו מהשם המקורי הלטיני של שוויץ - Confoederatio Helvetica, ולפי הסיפור הלבטיקה עצמה היא דמותה של שוויץ, הלובשת שמלה, מחזיקה חנית ומגן עליו הצלב של שוויץ, שערה קלוע עם זר פרחים כסמל לקונפדרציה. השם הלבטיקה נגזר מ- Ethnonym Helvetii, על שם שבטים גאליים שאיכלסו את שפלת שוויץ לפני הכיבוש הרומאי.
הלבטיקה מכיל בתוכו את כל ערכי החברה-עיצוב השווצרי: סדר ואירגון, כבוד למרחב, פשוטות ונוחות. לא סתם זהו הפונט המשומש ביותר במאה ה-20 והופיע על אינספור אלמנטים גרפיים ברחבי העולם. הלבטיקה, עם החללים הפנימיים ההרמונים שלו, עם הפשטות הצורניות שלו, עם האירגון החיצוני והפנימי שלו – יצרו לנו את הדימוי המושלם להשפעה של החברה על העיצוב והעיצוב על החברה. אז אומנם היום יש הרבה מאוד פונטים שלקחו השראה מהלבטיקה האגדי, אבל החד פעמיות שלו שנובעת מתוך משהו עמוק בחשיבה, תודעה פילוסופית, הכרה בערכים מודרניסטים באופן ניכר – משמרת אותו, יחד עם עוד הרבה מאוד עיצובים שווצרים אלמותיים – כפונט שלא ניתן לערער עליו.
אשמח לשמוע את דעתך! אפשר לכתוב לי או להשאיר תגובה >>